דע את עצמך

"העניין הוא שאני ממש מודע לעצמי,

אבל בזמן אמת אין לי שליטה.

לפעמים אני מקנא באלו

שפשוט לא מודעים לעצמם,

כמה קל להם בחיים".

מכירים את הקול הזה?

שלכם?

של הסובבים אתכם?

אחד המחסומים הגדולים לצמיחה והתפתחות אישית הוא להיות "מודע" או "יודע".

"אני כבר יודע" - סימן קריאה (!)

"אני מאוד מודעת" - נקודה (.)

נשים לב לאנרגיה הסוגרת שעולה מתוך הקול הזה.

מרגישים אותה?

לעומתו, קולות של צמיחה

יהיו קולות של חמלה וסקרנות,

אלו המגיעים מעולמות של סימני השאלה (?) או השלוש נקודות (...)

ובבסיסן ההסכמה

להיות "לא יודע".

להיות "לא יודע" בראש,

פותח צוהר להיכרות עם רבדים עמוקים יותר בתוכנו,

כמו הרובד הרגשי או הרובד הפיזי של תחושות הגוף.

רבדים מחוללי מפנה.

אגב, מה אתם חשים בגוף ברגע זה?

ואולי כאן טמונה הגאונות מאחורי המשפט היווני הקדום:

"דע את עצמך"

הרומז לנו בעדינות שאנחנו לא יודעים,

אפילו לא את עצמנו,

וקורא לנו להיות ענווים

ולהסתקרן.